ליווי סטארטאפים

ישראל נקראת "סטרטאפ ניישן" - מדינת הסטרטאפים. האקזיטים בשנת 2015 נמדדו במיליארדי דולרים. מתמטיקה פשוטה מראה כמה משתלם להיות חדשני ומועיל באמת לפיתרון בעיות של אנשים, להייטק ולהתפתחות הטכנולוגיה.

כמובן שלא מדובר רק במחשבים וברשתות חברתיות, אלא מדובר גם בתעשיית הרפואה והתרופות, תעשיית הרובוטיקה, האנרגיה הירוקה ועוד.

הכל מתחיל מהסטרטאפ – בעברית "חברת הזנק". יש לכם רעיון שהולך לכבוש את העולם? מעולה! מנקודת המבט של עורך דין, להלן הצעדים המרכזיים במסלול.

הצעד הראשון: האם אתה אדם יחיד או מספר שותפים?
במידה ואתה אדם יחיד, דלג לצעד הבא. במידה ומדובר במספר שותפים יש לכתוב הסכם מייסדים עבורכם, ממספר סיבות:

• להבהיר כי אינכם עובדים במסגרת שותפות אלא במסגרת חברה עתידית שתיפתח;
• להבהיר כי הקניין הרוחני (פטנטים, זכויות יוצרים וכו') יהיה שייך לחברה ולא לאף אחד מכם באופן פרטי;
• לקבוע מנגנוני יציאה מהפרוייקט במידה ואחד מהמייסדים ירצה לעזוב בטרם עת;
• לקבוע מנגנונים לפתרון מחלוקות ביניכם המייסדים;
• לקבוע מנגנוני תגמול (משכורות או תשלומים) בתקופת הפיתוח;

אלו רק מקצת מן הסיבות לכתוב הסכם מייסדים. הסכם מייסדים הוא יריית הפתיחה של הפרוייקט ויש לתת לו את החשיבות הנכונה. מצד שני יש לזכור שההסכם צריך להיות קצר ככל האפשר, קליל וידידותי, ואם אפשר אז באנגלית.

הצעד השני: פתיחת החברה
השלב הבא הוא פתיחת חברה. לא חייבים לבחור שם למוצר לפני שפותחים חברה – ניתן לפתוח חברה בכל שם, ולשנות את שמה מאוחר יותר, או להשאיר את השם שנבחר לחברה ולקרוא למוצר בשם ספציפי אחר.

עקרונית כל ההוצאות שהוצאו, וכל החוזים שנכרתו, יכולים "להתגלגל" לאחר מכן על החברה שנפתחה, והמייסדים מקבלים חזרה את הוצאותיהם מהכנסות או ההשקעות העתידיות בחברה.

שלב שלישי: בחירת שם למותג
בשלב הבא יש לבחור שם שיהיה מותג החברה, לעצב לוגו, ולבדוק שהם פנויים לרישום בישראל ובעולם. לא כל השמות או הסמלים המסחריים פנויים, ויש לוודא מראש שאלו אשר בחרתם ניתנים לרישום ולא מתנגשים בשמות או סמלים דומים אשר כבר רשומים על שם אדם אחר. אם השמות והסמלים פנויים לרישום, יש לרשום אותם.

בנקודה זו קיימים הסכמים שונים אשר החברה החדשה זקוקה להם. ביניהם:

• הסכמי המחאת קניין רוחני והמצאות (עבור ספקים, שמצהירים שכל ההמצאות והיצירות שיצרו שייכות לחברה)
• הסכמי עבודה (עבור עובדים)
• הסכם שכירות (עבור המשרדים / מעבדות וכו')
• הסכם השקעה (משקיעים מקומיים / זרים / השקעה בידי אחד מהמייסדים וכו')
• הסכמי אינטרנט לאתר (Terms & Conditions, Privacy Policies, Disclaimers, Risk Disclosures וכו')

במהלך חיי החברה יתכן וידרש גם רישום פטנט, באופן מקומי או בינלאומי. 

לבסוף, למי שרוצה לבצע אקזיט, כשתגיעו לשלב הזה, הרבה כסף מונח על הכף ולכן צריך לכתוב הסכמים מדוייקים ככל הניתן, אשר נותנים לכם את מירב היתרונות ובלי לכבול אתכם בדרישות לא מקובלות או מיותרות. מניסיון, המחשבה על הסכומים האדירים שיתקבלו כשהאקזיט יתבצע, יכולה לטשטש קצת את שיקול הדעת לגבי כדאיותם של צעדים מסויימים, ואתם צריכים הדרכה נכונה.

לאקזיט יש צורך בארבעה צעדים כלליים

• הסכם סודיות - כדי שהצד השני אשר מבצע איתכם מו"מ לא יגנוב לכם את הרעיון או את המנגנון הייחודי שפיתחתם;
• מזכר הבנות - לסיכום התנאים המרכזיים בעסקה: מחיר, תשלומים, זמנים, בדיקות למוצר וכו';
• "בדיקת נאותות" – בדיקה של הצד הרוכש את המוצר, את הצד החשבונאי (הכנסות/הוצאות, רווחים/הפסדים) ואת הצד המשפטי - בדיקת חוזים והסכמים שנכרתו כדי לבדוק שאין סעיפים מחייבים בעייתיים, בדיקת קיומן של תביעות כנגד החברה, בדיקת אישורים ורישיונות אם רלוונטי, ועוד המון פריטים קטנים או גדולים אחרים;
• הסכם רכישה מחושב, שקול ומדוייק - הפריט החשוב ביותר.

חודורוב משרד עורכי דין שם לעצמו מטרה לתת לחברת סטארטאפ את השירות המשפטי הטוב ביותר, בתנאים האטרקטיביים ביותר בשוק. 
נשמח לעזור בליווי הפרוייקט מההתחלה ובמעלה הדרך.